לה פאז

לה פאז מתריסה כנגד כוח הכבידה והמוסכמות כאחת מערי הבירה הגבוהות בעולם וכמרכז הממשל של בוליביה, שבה חיים כ-800,000+ תושבים (2.3 מיליון במטרופולין כולל אל אלטו) באופן דרמטי בקניון תלול בגובה עוצר נשימה של 3,640 מטר (מבחינה טכנית, בירת המדינה החוקתית סוקרה שוכנת נמוך יותר בהרים, אך לה פאז היא המקום שבו שוכן הממשל בפועל), העיר מחוברת בצורה גאונית באמצעות מערכת הרכבל Mi Teleférico – רשת הרכבלים העירונית הארוכה והגבוהה ביותר בעולם, המציעה נסיעות יומיות מרהיבות מעל שכונות הלבנים, עם הר אילימני המושלג (6,438 מ') ברקע, השולט באופק. העיר יוצאת הדופן מתפרשת באופן דרמטי במורדות תלולים להפליא, משכונות עשירות יחסית המרוכזות בגבהים נמוכים יותר בתחתית הקניון (עם פחות מחסור בחמצן) ועד לשווקים הילידיים הענקיים של אל אלטו ולשדה התעופה הממוקם בגובה 4,150 מטר, שבו החמצן דליל, ויוצרת מחזה מרהיב לעין שבו צ'וליטות מסורתיות (נשים ילידיות מאמרה החובשות כובעי קסקט אופייניים, חצאיות פולרה בשכבות וצעיפים מפוספסים) מוכרות כל דבר אפשרי, החל מעוברי לאמה מיובשים (מנחה מסורתית לפצ'אמאמה לבניית יסודות חדשים – ברצינות גמורה!) ועד מוצרי אלקטרוניקה ובגדים. שוק המכשפות המפורסם (Mercado de las Brujas, Mercado de Hechicería) ברחוב התיירותי Calle Sagárnaga מתמצת בצורה מושלמת את הסינקרטיזם המרתק של לה פאז, המשלב אמונות קתוליות ואמונות אינדיאניות איימריות מהאנדים – עוברי לאמה מיובשים תלויים לצד קמעות מזל, עשבי תיבול ארומטיים, שיקויים מסתוריים ופריטי פולחן הנמכרים על ידי רוכלים שיברכו את הרכישה שלכם בטקס עם עלי קוקה ולחשים.

עם זאת, לה פאז משגשגת באמת כמרכז התיירות ההרפתקנית העיקרי של בוליביה וכמרכז לתרמילאים בתקציב מוגבל: חוויית רכיבת האופניים ההרריים בכביש המוות האגדי (El Camino de la Muerte, Yungas Road) יורדת ב-3,500 מטר אנכיים דרמטיים לאורך 64 קילומטרים מפותלים ממעבר ההרים הקפוא לה קומברה (4,700 מטר) ועד לעיירת הג'ונגל הטרופית קורואיקו — חברות טיולים מאורגנות (50-80 דולר כולל תחבורה, ציוד, מדריכים, ארוחת צהריים) הופכות את החוויה המרגשת הזו, שראויה להיכלל ברשימת הדברים שחייבים לעשות לפני המוות, לנגישה ובטוחה, למרות ששמה המאיים נובע ממאות מקרי מוות של כלי רכב לפני 2006, כאשר דרך עפר צרה שימשה ככביש הראשי לפני הקמת הכביש המהיר החדש (כיום הכביש בטוח ברובו, עם תאונות מזדמנות). עמק הירח הסוריאליסטי (Valle de la Luna, 30 דקות דרומה, כניסה 15-20 בוליביאנוס/2-3 דולר) מציג תצורות מוזרות של חרסית ואבן חול שחקו, הדומות לנופי ירח ויוצרות חווית טיול לא מהעולם הזה. רשת הרכבל החדשנית Mi Teleférico (הנסיעה עולה רק כמה בוליביאנו לכל קטע) מחברת את מרכז העיר לה פאז למישור אל אלטו המשתרע ומציעה סיור עירוני מקיף וזול ביותר – סעו בקווים הצהובים או האדומים הנופיים כדי ליהנות מנופים מרהיבים של הקניון ומן הטופוגרפיה הדרמטית של העיר.

טיולי יום חיוניים באוטובוסים או בסיורים מאורגנים מגיעים לאגם טיטיקקה המסתורי (3 שעות, איי קנים צפים של אורים ותרבות איימרה הילידית, סיורים בסירה 30-50 דולר), לחורבות טיוואנקו המרתקות מתקופת טרום האינקה (אתר מורשת עולמית של אונסק"ו, מבנים מגליטיים מסתוריים שקדמו לאינקה ביותר מ-1,000 שנה, 2 שעות, 100 בוליביה לכניסה) והמפורסמות ביותר, מישורי המלח הסוריאליסטיים של אויוני (10-12 שעות באוטובוס לילה או טיסה יקרה של שעה) — אם כי מרבית המטיילים מזמינים סיורים של מספר ימים היוצאים מהעיר אויוני עצמה. סצנת האוכל הייחודית מתחלקת בין בתי הקפה הבינלאומיים בשכונת סופוקאצ'י התיירותית ובין השווקים המקומיים האותנטיים: סלטיינאס (אמפנדס עסיסיות ממולאות בתבשיל בשר, הנאכלות בזהירות לארוחת הבוקר מכיוון שהן מטפטפות נוזל חם, 8-12 בוליביה), אנטיקוצ'וס (שיפודי לב בקר בגריל עם רוטב בוטנים חריף, אוכל רחוב), אפי מוראדו מתוק (משקה תירס סגול חם), מרק צ'אירו משביע ותה קוקה הנמצא בכל מקום. הסיורים הידועים לשמצה בכלא סן פדרו, שבעבר משכו אליהם תרמילאים, נאסרו במפורש מאז 2009 ומומלץ להימנע מהם.

הגובה הקיצוני באמת קשה יותר מאשר בקיטו (2,850 מ') או קוסקו (3,400 מ') — ההתאקלמות החובה כוללת לגימת תה קוקה באופן קבוע (mate de coca, חוקי לחלוטין ונמכר בכל מקום למרות היותו נגזרת של קוקאין, עוזר בגובה), הליכה איטית מאוד, עלייה הדרגתית, והימנעות מוחלטת מאלכוהול ב-2-3 הימים הראשונים, בזמן שהגוף מסתגל לחמצן הדליל. בקר בעונת היובש בין מאי לאוקטובר כדי ליהנות משמיים בהירים (אם כי הלילות קרים, 0-5°C, והימים 15-20°C), אידיאליים ל"דרך המוות" ולפעילויות בחוץ, והימנע מעונת הגשמים בין נובמבר למרץ, המביאה עמה ממטרים בשעות אחר הצהריים והצפות מדי פעם. אין צורך בוויזה עבור רוב האזרחים, כולל אזרחי האיחוד האירופי וארה"ב (לשהייה של 90 יום), המטבע הבוליביאני תנודתי (בדקו את שערי החליפין), האנגלית דלה מחוץ לבועת התיירות של התרמילאים, ולכן ידע בסיסי בספרדית יועיל, והמחירים הזולים להפליא הופכים אותה לאחת הערים הגדולות הזולות ביותר בדרום אמריקה (ארוחות במסעדות 2-4 דולר, אכסניות 8-15 דולר, סיורי הרפתקאות 30-80 דולר).

לה פאז היא בירת דרום אמריקה הייחודית, המאתגרת והאותנטית ביותר, שבה שולטת תרבות האיימרה, הגובה הקיצוני מאתגר את המבקרים, העיר מאתגרת את ההיגיון התכנוני העירוני, והקצוות המחוספסים של בוליביה הופכים לחלק בלתי נפרד מחוויית ההרפתקה.