מקאו

מקאו מסנוורת כלאס וגאס הבלתי מעורערת של אסיה, שם אתרי נופש ענקיים עם קזינואים ברצועת קוטאי באמת מאפילים על הפאר של רצועת נבדה בהיקפם ובפארם. חזיתות קולוניאליות פורטוגליות המופיעות ברשימת אונסק"ו משמרות יותר מ-450 שנות נוכחות אירופית רציפה בסין ויוצרות שילוב ייחודי בין השפה הפורטוגזית לשפה הסינית, ומסעדות בעלות שלושה כוכבי מישלן מגישות דימ סאם קנטונזי משובח לצד טארט ביצים פורטוגזי בשטח הצפוף ביותר בעולם (21,000 אנשים לקמ"ר). אזור מינהלי מיוחד ומרתק זה של סין (700,000 תושבים הצפופים על שטח של 33 קמ"ר בלבד של אדמה מיובשת, שהוחזר לריבונות סין ב-1999 לאחר 442 שנות שלטון פורטוגלי) מייצר בערך פי שלושה עד חמישה מההכנסות מהימורים של לאס וגאס בשנים טובות — אתרי הנופש הענקיים של רצועת קוטאי, כולל The Venetian Macao (בניין הקזינו הגדול בעולם), City of Dreams ו-Galaxy Entertainment, משחזרים ערים אירופיות שלמות בתוך מבנים סגורים, עם תעלות ונציאניות הכוללות גונדוליירים שרים (128 MOP/15 אירו לנסיעה), העתקים של מגדל אייפל בקנה מידה של חצי, ועיצוב בארוק מוזהב המתחרה בוורסאי.

עם זאת, המרכז ההיסטורי הקומפקטי של מקאו (אתר מורשת עולמית של אונסק"ו הכולל 22 אתרים) משמר את מקאו הקולוניאלית הפורטוגזית האותנטית: חורבות סנט פול האייקוניות עם חזית הבארוק הדרמטית (כנסייה ישועית משנת 1602-1640 שנהרסה בשריפה בשנת 1835 והותירה רק את הקיר הקדמי המונומנטלי) אליה מגיעים לאחר טיפוס 66 מדרגות עם מוזיאון הקריפטה מתחת, כיכר סנאדו (Senado Square) עם פסיפס פורטוגזי בדוגמת גלים, המוקפת בבנייני עירייה קולוניאליים בצבע צהוב פסטל, בהם חנויות ובתי קפה, ומקדש א-מה (A-Ma Temple) (1488, העתיק ביותר במקאו, כניסה חופשית) עם סלילי קטורת מתפתלים התלויים מתקרות עץ, שם מתפללים הדייגים לאלת הים א-מה, שהעניקה למקאו את שמה ("A-Ma-Gao" = מפרץ א-מה). התמהיל התרבותי מדהים לחלוטין – כנסיות קתוליות בארוקיות ניצבות לצד מקדשים בודהיסטיים סיניים ברחובות סמוכים, שמות רחובות בפורטוגזית (Rua, Largo, Avenida) מסמנים שטחים שבהם 90% מהתושבים דוברים קנטונזית ולא פורטוגזית, והטארטים הפורטוגזיים האגדיים pastel de nata (כ-8-10 MOP/1-1.20 אירו ליחידה) שמושכים תורים ארוכים במאפיית Lord Stow's Bakery בקולואן מייצגים את המורשת הקולוניאלית הטעימה ביותר לצד המטבח הפיוז'ן המקאוני. רחוב המדרחוב Rua do Cunha בכפר טייפה משמר את האווירה של תקופת הקולוניה עם בתים היסטוריים שהפכו למוזיאונים, חנויות עוגיות שקדים ורוכלים המוכרים בשר חזיר מיובש, בעוד האי קולואן השקט יותר מציע חופים אמיתיים ב-Hac Sa וב-Cheoc Van, בנוסף למסעדה האגדית של פרננדו המגישה עוף אפריקאי בסגנון פורטוגזי (קארי קוקוס חריף, כ-200-300 MOP לאדם) הרחק מהכאוס הניאוני של הקזינו.

מגדל מקאו, שגובהו 338 מטר, מציע תצפית פנורמית על השטח ועד לסין היבשתית (כ-150-200 MOP, 10:00-21:00), בעוד חובבי האדרנלין קופצים מהבנג'י המסחרי הגבוה בעולם, בגובה 233 מטר (כ-2,700-3,000 MOP/330-380 דולר, כולל תעודה). סצנת האוכל הייחודית מתחרה באמת בבירות העולם: מסעדת Robuchon au Dôme בעלת שלושה כוכבי מישלן בראש המגדל המוזהב של Grand Lisboa, דימ סאם קנטונזי מסורתי ב-Lei Garden, מטבח פיוז'ן פורטוגזי-מקאוני ב-Antonio's המציע עוף אפריקאי ומינצ'י (בשר טחון עם תפוחי אדמה קצוצים), ואוכל רחוב כולל לחמניות עם צלעות חזיר וסרדורה (פודינג נסורת). מומלץ לבקר בין אוקטובר לדצמבר, אז מזג האוויר אידיאלי (18-28°C), אך גם בין מרץ למאי האביב נעים (18-26°C) — הימנעו מחודשים יוני-ספטמבר, אז עונת הטייפונים החמה והלחה (28-33°C) מביאה עמה סכנת סופות.

עם מעבורות נוחות בהפלגה של שעה מהונג קונג (בערך 175-220 דולר הונג קונגי במחלקת תיירים, יציאות כל 30 דקות), כניסה ללא ויזה או ויזה עם ההגעה לעשרות אזרחים, בעיקר מאירופה וחלקים מאסיה/אוקיאניה (נפרד מוויזה לסין, בדרך כלל 30-90 יום בהתאם לדרכון), הכלאה תרבותית פורטוגזית-סינית ייחודית בעולם, אוטובוסים חינמיים של הקזינו המחברים בין הנכסים, והאפשרות לחוות הן את המורשת הקולוניאלית של אונסק"ו והן את הקזינו המופרז בתוך 10 קמ"ר, מקאו מציעה בידור הימורים, מסעדות מישלן, נוסטלגיה פורטוגזית, ופיוז'ן בין מזרח למערב בשטח ההימורים הצפוף והרווחי ביותר בעולם.